תחזוקת ציוד חקלאי ממתכת מבוססת על שלושה הרגלים: לשטוף ולייבש את הציוד אחרי עבודה בבוץ או בדשן, לשמן ולבדוק את נקודות החיבור והתנועה לפי לוח קבוע, ולתקן שבב צבע לפני שהוא הופך לחלודה.
חלודה ובלאי לא מופיעים בבת אחת.
הם מתחילים במקומות שבהם מים, בוץ ושאריות דשן נשארים, ובנקודות שבהן מתכת שוחקת מתכת, כמו פינים, גלגלים וחיבורי גרירה.
אנחנו במסגריית אביטל מייצרים ציוד חקלאי מאז 1974, במושב שדה אליעזר שבגליל העליון, ומעל 50 שנות ייצור לימדו אותנו מה קורה לעגלות חקלאיות, למזלג אחורי לטרקטור ולנגררים עם רישוי כשמתחזקים אותם נכון וכשלא.
במאמר תמצאו את הגורמים לנזק, לוח טיפול לאורך השנה, נקודות בדיקה לכל סוג ציוד ושיטה לטיפול בחלודה שכבר הופיעה.
רוצים ציוד שנבנה לתנאי המשק שלכם?
פנו אלינו ונתאים אותו למידות, לעומס ולתקציב.

מה גורם לחלודה ולבלאי בציוד חקלאי?
"קורוזיה" היא התדרדרות של המתכת בתגובה עם חמצן, מים ומלחים, ובפלדה היא נראית כחלודה.
התהליך מואץ כשיש חומצות ומלחים, ובמשק חקלאי יש מהם בשפע: דשנים נוזליים, תרסיסי הדברה, מיץ פרי שנוטף על גוף העגלה ובוץ רטוב שנדבק לתחתית.
אלה, יחד עם מים שנתקעים בחללים, הם הסיבה לרוב הנזקים שאנחנו רואים.
הנזק הכלכלי של התופעה גדול ממה שנהוג לחשוב.
לפי מחקר IMPACT של ארגון NACE International מ-2016, עלות הקורוזיה בעולם מוערכת בכ-2.5 טריליון דולר בשנה, כ-3.4% מהתוצר העולמי.
חלק ניכר מהסכום הזה, לפי אותו מחקר, ניתן למנוע בעזרת שיטות הגנה ותחזוקה מוכרות.
לדברי מסגר חקלאי עם ניסיון של עשורים בשטח, חלודה כמעט אף פעם לא מתחילה באמצע פלטה חלקה.
היא מתחילה בפינות, ליד ריתוכים ובתחתית, במקומות שבהם מים ובוץ יושבים ימים.
בלאי הוא תהליך אחר, מכני.
אלה המקורות העיקריים שלו:
- חיכוך בקרקע, שפוגע בשיניים של מזלג, בסכינים ובחלקים שנוגעים באדמה, למשל במסקלת אבנים לטרקטור
- חלל שנוצר בחיבורים: פין שמסתובב בחור הופך אותו עם הזמן לאליפטי, והנקישות שנוצרות מכך מחמירות את הנזק
- עומס חוזר על ריתוכים, שעלול ליצור סדקים קטנים, בעיקר בעגלה שנטענת מעבר ליכולתה
- גלגלים ו"מסבים" (מערכת הגלילים או הכדורים שמאפשרת לגלגל להסתובב) שנשארו בלי שימון
בלאי וחלודה מזינים זה את זה.
צבע שנשחק חושף מתכת, והמתכת החשופה מחלידה, והחלודה מחלישה את החלק עד שהוא נשחק מהר יותר.
איך נראית תחזוקת ציוד חקלאי לאורך השנה?
הדרך הנוחה ביותר היא להצמיד כל בדיקה לאירוע קבוע: סיום יום עבודה, תחילת שבוע, סוף קציר.
כך אין צורך לזכור תאריכים, ואף אחד לא מדלג על בדיקה.
הטבלה הבאה מרכזת לוח עבודה שמתאים לרוב המשקים, וכדאי להתאים אותו לעומס אצלכם.
| מתי | מה עושים | מה זה מונע |
|---|---|---|
| אחרי כל עבודה בבוץ או בדשן | שוטפים במים, מנקים חללים ופינות, ומייבשים או משאירים בשמש | חלודה ממים שנתקעו וממלחי דשן |
| פעם בשבוע בעונת עבודה | בודקים לחץ אוויר בצמיגים, מהדקים ברגים, מסתכלים על פינים וריתוכים | שחיקה לא אחידה וחלל בחיבורים |
| פעם בחודש | מורחים גריז בנקודות השימון לפי הוראות היצרן, ובודקים מסבים וצירים | נעילה ושחיקה של חלקים נעים |
| אחרי כל קציר או סבב עבודה גדול | בודקים צבע שנסדק או נשחק ומתקנים נקודתית | חדירת מים למתכת חשופה |
| לפני תחילת עונה | עוברים על כל הציוד לפי רשימה, מחליפים פינים בלויים ומתקנים שבבים | תקלה באמצע עבודה |
| בסוף עונה | שוטפים היטב, מתקנים צבע, משמנים ומאחסנים מתחת לגג | חלודה בתקופה שבה הציוד לא בשימוש |
כשמשתמשים במי לחץ גבוהים, כדאי להרחיק את הזרם מהמסבים ומנקודות השימון.
הלחץ דוחף פנימה מים ומוציא החוצה את הגריז.
אחרי שטיפה בלחץ משמנים מחדש.
מומלץ לנהל פנקס תחזוקה פשוט: תאריך, החלק שטופל ומה נעשה.
אחרי עונה או שתיים תראו אילו חלקים מתחלפים בקצב קבוע ותוכלו לרכוש אותם מראש, במקום לחכות לתקלה בעיצומה של העבודה.
גם מקום האחסון חשוב כמעט כמו הטיפול.
ציוד שעומד בגשם, על אדמה לחה, מחליד מהר יותר מציוד שמאוחסן מתחת לגג, ולכן סככה פשוטה לציוד היא השקעה שמחזירה את עצמה.
בין הפתרונות שאנחנו מייצרים יש סככות הצללה וגם מבנה סככה שמתאים להתקנה סמוך לחצר העבודה.
אילו חלקים בעגלה, במזלג ובנגרר דורשים תשומת לב מיוחדת?
לכל סוג ציוד יש נקודות תורפה משלו.
הרשימה הבאה מפרטת את אלה שאנחנו ממליצים לבדוק ראשונות:
- עגלות חקלאיות להובלת פרי: תחתית הגוף ופינות ההתחברות, שם נאסף מיץ ובוץ. בודקים גם את הגלגלים והמסבים, ובעגלה שנושאת עומס כבד, עד 4 טון, גם את הריתוכים סביב הציר.
- מזלג אחורי לטרקטור: קצות השיניים, שנשחקים ונעקמים, והריתוך בין השיניים לגב המזלג. אם המזלג עובד עם חבילות כבדות, שווה לבדוק שהוא ישר ושאין סדק בבסיס.
- ריתום מהיר ופינים: בודקים אם יש חלל בין הפין לחור. פין בלוי, למשל פין 19 או פין 25 מ"מ, עולה מעט, והחלפתו מגינה על החלק היקר שבו הוא יושב.
- נגררים עם רישוי: מוסיפים לבדיקות הרגילות את האורות, חיבור הגרירה והצמיגים, ובנגרר שמצויד בבלמים גם אותם. כאן התחזוקה היא עניין של בטיחות בדרכים ושל עמידה בדרישות הרישוי.
- סולמות קטיף: הדרגשים והחיבורים, ובעיקר הרגליים. סולם שעומד באדמה רטובה מתחיל להחליד בקצוות, וכל סדק או עיקום בדרגש הוא סיבה להוציא אותו מהשימוש.
- דוד דישון: שוטפים אותו מבפנים במים נקיים אחרי כל מחזור דישון ומרוקנים לפני תקופה ארוכה של אי שימוש, כי דשן נוזלי שנשאר בפנים הוא המקור הקרוב ביותר לקורוזיה.
- שולחן מיון וארגז אחורי לטרקטור: הרגליים והחיבורים של השולחן, וצירי הפתיחה והנעילה של הארגז, שבהם מצטבר לכלוך.
כשמזמינים ציוד בהתאמה אישית, אפשר להפחית את הבעיות כבר בשלב התכנון.
אנחנו מתאימים את המוצרים למידות, לעומס ולתקציב, ושווה להגיד לנו באילו תנאים הציוד יעבוד: שדה פתוח ולח, מטע, מחסן או אזור שבו יש הרבה דשן.
איך מטפלים בחלודה שכבר הופיעה על הציוד?
חלודה שטחית אפשר לעצור בבית, ובתנאי שמטפלים בה לפי הסדר.
ההכנה היא החלק החשוב, כי צבע שנמרח על חלודה רופפת מתקלף בתוך חודשים.
התהליך המקובל:
- מסירים חלודה רופפת וצבע מתקלף במברשת פלדה או בדיסק שיוף, עד שמגיעים למתכת יציבה.
- מנקים משמן, גריז ואבק עם חומר ניקוי מתאים, ומייבשים היטב.
- מורחים "ממיר חלודה" (חומר שהופך שאריות חלודה בפני השטח לשכבה יציבה שאפשר לצבוע) באזורים שלא ניתן להגיע אליהם עד מתכת נקייה.
- מורחים "פריימר" (שכבת יסוד שנצמדת למתכת ומגינה עליה) ומחכים לייבוש לפי הוראות היצרן.
- צובעים בשכבת גמר, ועדיף שתיים, ומקפידים לכסות גם את הפינות ואת קצות הריתוכים.
יש מצבים שבהם צביעה כבר לא מספיקה.
אם החלודה אכלה חלק ניכר מעובי הפלדה בחלק שנושא עומס, או שיש סדק ליד ריתוך, אין טעם לצבוע מעל.
חלקים כאלה צריך לחזק או להחליף במסגרייה, ובמקרה כזה כדאי לבדוק גם למה הם נכשלו, כדי שהחלק החדש לא ייפגע באותו אופן.
כשמזמינים ציוד חדש, שווה לשאול על שיטת ההגנה מראש.
מקובל לדבר על שני תקנים בינלאומיים: ISO 12944, שעוסק בהגנה מקורוזיה בעזרת מערכות צבע, ו-ISO 1461, שעוסק בציפוי "גלוון חם" (טבילה של הפלדה באבץ מותך).
כדאי לשאול גם על ניקוז מים בחללים סגורים ועל פינים בקטרים מקובלים, כדי שאפשר יהיה להחליף אותם בקלות.
שאלות נפוצות על טיפול בציוד חקלאי
כמה שאלות שחקלאים שואלים אותנו, והתשובות הקצרות.
כל כמה זמן צריך לצבוע מחדש עגלה חקלאית?
אין מועד קבוע.
בדרך כלל לא צריך צביעה מלאה כל שנה, ומספיק לתקן נקודות שבהן הצבע נשחק או התקלף.
צביעה מלאה נדרשת כשהציפוי נסדק או מתקלף על שטח רחב.
אפשר לשטוף ציוד חקלאי בלחץ גבוה?
כן, אבל מרחיקים את הזרם ממסבים, מחיווט ומנקודות שימון.
אחרי השטיפה מייבשים ומשמנים מחדש, כי המים עלולים לדחוף החוצה את הגריז.
איך מאחסנים ציוד בין עונות?
מתחת לגג, על משטחים שמרחיקים אותו מהאדמה הלחה, אחרי שטיפה וייבוש.
עדיף לא לעטוף בניילון אטום, כי הוא לוכד לחות ומאיץ חלודה.
אפשר לרתך בעצמי סדק בציוד חקלאי?
סדק בחלק שנושא עומס הוא סימן לבעיה עמוקה יותר, ולכן ריתוך שטחי יעזור לזמן קצר בלבד.
תחזוקת ציוד חקלאי נכונה כוללת התייעצות עם מסגרייה שמכירה את הציוד, שתאבחן את הסיבה ותחליט אם לחזק או להחליף.
תחזוקת ציוד חקלאי עם מסגריית אביטל
ציוד שנשטף, משומן ונבדק בקביעות עובד בצורה יציבה יותר ומאריך את חייו, והחלטות שמתקבלות כבר בשלב ההזמנה חוסכות עבודה בהמשך.
אנחנו מייצרים ציוד בישראל, פעילים מאז 1974, ומתאימים את הציוד למידות, לעומס ולתקציב של כל לקוח.
לקוחות שחוזרים אלינו הם הסימן שכך נכון לעבוד.
הציוד שלנו נמכר ברחבי הארץ, ממושב פארן בדרום ועד קריית שמונה בצפון, וגם בסניפי עמיר שיווק והשקעות בחקלאות בע"מ ובחנות כנען טרקטורים.
אם אתם מתכננים לחדש ציוד, להתאים אותו למשק או לבנות לוח תחזוקת ציוד חקלאי שמתאים לשטח שלכם, פנו אל מסגריית אביטל ונעבור על הצרכים יחד.

